באחד מאתרי החדשות/רכילות היתה לפני כמה ימים כתבה על דוגמנית ידועה שהצטלמה למגזין בלייזר בבגד ים.
הדוגמנית הזו היא יפיפיה בסוף שנות ה30 לחייה, נראית צעירה, חטובה ושזופה.
לאחת השאלות שנשאלה היא השיבה שהיא מתביישת בגוף שלה וכשהיא הולכת לים היא מחפשת פינה מבודדת שלא יסתכלו עליה.
כמובן שזה היה חלק שולי בראיון אבל החלק הזה קיבל את מרכז הבמה והמשפט "אני מתביישת בגוף שלי" הפך לכותרת הראיון.
אני משתדלת להמנע מקריאת טוקבקים אבל קראתי כמה תגובות של נשים שכתבו "חוצפנית" או "חסרת אחריות".
אם רזה כמוה לא מרוצה מגופה, איזה מסר יקבלו נערות צעירות שכבר מרגישות שאינן רזות או יפות מספיק?
מצד אחד, המגיבות האלה צודקות כי הצהרות מסוג זה יכולות להתקבל ע"י נערות באותה פשטות בה פורשו ע"י הטוקבקיסטיות. "היא יפה ורזה והיא לא מרוצה מהגוף שלה, אז איך אני יכולה להיות מרוצה מהגוף שלי?"
מצד שני הן טועות, כי הרגשה של אדם כלפי גופו היא סובייקטיבית, ללא קשר לרזון. עצם היותך רזה לא הופך אותך למרוצה מגופך באופן אוטומטי.
לכל אחד מאיתנו יש דברים שהיה רוצה לשפר או לשנות.
גם לי.
עד לפני כמה חודשים היו לי ריבועים בבטן. הייתי מרוצה מהגוף שלי, אבל הרגשתי מעט רזה ורציתי יותר מסת שריר (קיבלתי פידבק מעורב מהסביבה: חלק מהאנשים אמרו שאני נראית בכושר וחלק אמרו רזה מדי).
ניסיתי לשנות את התזונה והספורט שלי וכתוצאה מכמה טעויות (אספר על כך בעתיד) הגוף שלי חזר בערך שנתיים אחורה מבחינת מראה וכושר גופני.
עכשיו כשאני מסתכלת במראה, אני עדיין רואה בחורה רזה, המשקל לא השתנה כמעט, אבל אני לא חטובה כמו לפני כמה חודשים.
ואני לא מרוצה מהגוף שלי כמו שהייתי לפני כמה חודשים. ואני לא מרגישה לגמרי בנוח ללכת עם ביקיני בים, למרות שאני רזה.
איך אפשר בכל זאת לאהוב את הגוף שלנו אם הוא לא נראה כמו שהיינו רוצים שיראה?
אולי כדאי לנסות לא להתייחס לאיך שהוא נראה (בעיקר לא בעיני אחרים) אלא לאיך שהוא פועל.
מאימון לאימון אני לומדת להעריך את הגוף שלי יותר ויותר בגלל מה שהוא מסוגל לעשות.
השינוי החיצוני אמנם מתרחש לאט (לפעמים לאט מדי) אבל השינוי ביכולת הגופנית קורה מהר מאוד.
רק תתחילו להתאמן ושבוע אח"כ כבר תהיו מסוגלים לעשות יותר ממה שעשיתם בתחילת השבוע.
הגוף השרירי והחטוב הפוטנציאלי של כל אחד מאיתנו כבר קיים בגוף הנוכחי שלנו, רק צריך לעצב אותו בהדרגה מאימון לאימון.
תודה על השיתוף רעות.
מסכימה איתך מאוד בעניין דימוי הגוף.
אני יכולה להגיד שאחד הדברים החשובים שהשתנו אצלי בעקבות המעבר להתעמלות פונקציונלית, היה השאיפה לגוף חזק, במקום לגוף רזה. אני חושבת שככל שיותר נשים ישנו כך את הפוקוס, כולנו נהיה יותר בריאות.
אשמח לקרוא עוד על המסע שלך בחודשים האחרונים.