אם יש משהו שאני כמעט אף פעם לא מצליחה לעשות זה להתאמן בבוקר.
לוקח לי זמן "לצאת" מהשינה. חוץ מזה אני קמה רעבה.
אז אני אוכלת ואז מרגישה מלאה מדי מכדי להתאמן.
אז אני דוחה את האימון לערב, ואז, אם צץ משהו בערב – הלך האימון היומי.
אז סיגלתי לעצמי מנהג חדש:
לפני ארוחת הבוקר (או אחרי ארוחת בוקר קלה), אני נותנת 5 דקות של אימון.
ככה אני יודעת שלפחות עשיתי משהו, גם אם האימון של הערב יתפספס.
חוץ מזה, הקונספט של 5 דקות לא מאפשר תירוצים: למי אין 5 דקות? (מי שאומר לעצמו כרגע שאין לו אפילו שניה מיותרת בבוקר – נכון שזה מעצבן שאומרים לך "אז תקום 5 דקות קודם"?)
אני אפרסם את אימוני הבוקר הקצרים שלי תחת הקטגוריה "5 דקות על הבוקר".
נ.ב. גם מי שלא התאמן אף פעם יכול להתחיל מ5 דקות על הבוקר, יש גרסת מתחילים כל כך קלה שגם בני 90 יוכלו לבצע אותה.
רוצה. אבל כבר קמה עשר דקות קודם ….
היי רעות!
נכון, את צודקת.. לכולנו יש 5 דקות לאימון בוקר. אך יש לי 2 שאלות:
1. "אם כבר אז כבר" – אם כבר קמנו לאימון ביקור, לא עדיף שנתאמן כ-20 דקות כדי לקבל את האפקט הרצוי?
2. אם האימון אורך 5 דקות, אז זה בסדר. אך במידה ואני יוצא לאימון ממושך, האם כדאי לי לאכול לפני האימון?
תודה
1. אם יש לך אנרגיה וזמן בבוקר לאימון מלא, אז כדאי מאוד לסיים עם זה כבר, אבל לא לכולם יש. ויש אנשים ש5 דקות אימון זה כל מה שהם מסוגלים כרגע…
2. זה תלוי בהרגשה, באם אתה גבר או אישה, בכמה אתה מסתדר עם אימון בצום וגם מה אתה אוכל. נשים למשל מגיבות פחות טוב לצום לפי מחקרים וגברים מגיבים טוב יותר.